|
עד מתי אשב כאן למענך.
עד מתי? אבקש שתתן לי סימנים של אהבה.
החיים נגמרים. ויום אחד תיסגר גם דלת העולם.
ואתה עוד צוחק ומכושף מכל פרח אדום ולבן.
חי את הרגע לא חושב על המחר.
מאמין לכל מילה. כל שבועה והבטחה.
בגלל חיבוק או נשיקה.
עד מתי אשאל עד מתי
עד מתי? אחפש כוח להשאיר לב ונשמה.
בלי אהבתך.
החלומות אפורים. ויום אחד לא תמצא אותי יותר
כאן.
ואתה עוד שותק ומסתחרר מכל סיפור ורומן.
חי את הרגע לא חושב על המחר.
וכמו פתי מאמין לכל מילה. לכל שבועה או
הבטחה.
בשביל עוד חיבוק ונשיקה.
רק לרגע רק לדקה.
|
|
|
מה זה הקטע הזה
שלכל אחד יש חבר
שנהרג בלבנון או
בשטחים? כל אחד
מתבכיין על זה
וכותב שירי
קינה, יאללה
יאללה יאללה, גם
לי מת חבר -
יותר מזה הוא
נרצח - ואני לא
עושה מזה כזה
עניין.
עמוס מהמוסד
חושב שרבין היה
חבר שלו או הכיר
אותו או שהנושא
הזה מצחיק
מישהו, חושב...
שיחשוב, לפחות
זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.