הלילה ארוך, ובחלומות אין שום מבוכה,
השקט מרגיז, וזה קורה בגלל האהבה,
הרגע תמים, ובשמיים הציפור חופשיה,
יש לי מחשבות בראש, וכאב שעוצר בליבי פעימה,
ואהובי לא בא, לא מוצא את הדרך אל תוך חיי,
אל החלום שהוא פעם רצה, יש לי זיכרונות ותמונה,
ואהובי לא בא, לא אומר שלום,  
לא שולח פרחים, לא שואל מה נשמע,
האור קרוב, והדמעות שבעיניים הן רק סיבה,
הרגש מופרז, וזה קורה בגלל האהבה,
הבוקר קריר, והשמש עכשיו עצובה,
יש לי מחשבות בראש, וכאב שעוצר בליבי פעימה,
ואהובי לא בא, לא מוצא את הדרך אל תוך חיי,
את הדרך לחלום שהוא פעם רצה,
יש לי זיכרונות, ואהובי לא בא,
לא אומר שלום, לא שולח פרחים,
גם לא שואל מה נשמע.