|
נופל בחלום לתוך לבך
וכל בוקר מתעורר אני לבד.
נוגע במציאות ושותה
עוד דמעות של אהבה
ואת ברחוב אותי לא רואה.
הולך בדרכך מתקרב לנשמתך
ואת נשארת אל מולי קשוחה.
מה יקרה אתי אחרייך?
ומה לך אתי אז קרה?
איך חיי השתנו והצחוק
לא בא יותר ללילותיי.
מה אמרו לך מילותיי?
ומה את חושבת משם עליי?
איך בלבלת את מחשבותיי
וכמו עצרת לי את שעון הזמן.
ואת אפילו לא יודעת
שאת זו שאותי שיגעת.
מחבק מאתמול את גופך
וכל יום עובר עליי כמו שנה.
מתעטף בקרן שמש חמה
ונמס מגעגועים של אהבה.
ואת ברחוב אותי לא רואה.
הולך בדרכך מתקרב לנשמתך
ואת נשארת אל מולי קשוחה.
מה יקרה אתי אחרייך?
ומה לך אתי אז קרה?
איך חיי השתנו והצחוק
לא בא יותר ללילותיי.
מה אמרו לך מילותיי?
ומה את חושבת משם עליי?
איך בלבלת את מחשבותיי
וכמו עצרת לי את שעון הזמן.
ואת אפילו לא יודעת
שאת זו שאותי שיגעת.
|
|
|
הידעת:
אם אתה או את
הולכים לישון
בשתיים בלילה
ומכוונים את
השעון לשלוש
בצהריים...
אתם או אתן
תתעוררו אחרי
שעה
טמבל שמתעורר
תמיד אחרי שעה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.