בנקודת החיבור הקסומה
בין ההר הירוק
לים הכחול הגדול,
כשהשמים זרועים ענני נוצה לבנים
והשמש שוקעת
באדום סגול.
המים שטופים בניצוצות צהבהבים
והאופק כולו
צבוע כתום.
במזרח, בצדו השני של ההר
השמים עדיין
בגוון של תכלת,
על רקע הכביש
שמתפתל על השלוחה,
וניתן להבחין
מי שמבין ומכיר
בשלושה מגדלים
בנקודת החיבור הקסומה.
זוהי חיפה
על קצה הכרמל
כמו נחל מתחילה בפסגה
ונשפכת לים.
כמו נקודת החיבור
כנראה אותו קסם
דבק באותה אהבה.
שקטה, נינוחה, מיוחדת,
ירוקה וכחולה בו בזמן,
ללא ספק העיר היפה ביותר
בארצנו הקטנטונת
בה נולדתי, גדלתי
וכנראה אשאר.
הפרצופים מוכרים
אנשים מחייכים לכל עבר,
בתי קפה נחמדים
פאבים הומים בערב,
חברים חדשים
חברויות ישנות,
חוויות אין ספור
קשה כבר לזכור,
והשחר עולה
והנה הלבנה כבר למעלה,
כל כך מהר
עוברים הימים
לא נותנים זמן
להתענג על הרגע.
מחזוריות שאי אפשר להפסיק
מכך ניתן רק להסיק
שצריך לנסות לתפוס את הרגע
במקום הקסום
לא לתת לו לברוח.
אבל אם הוא ברח
צריך לחכות רק רגע,
בנקודת החיבור הקסומה
מיד בא עוד אחד.
שקטה, נינוחה, מיוחדת,
ירוקה וכחולה בו בזמן,
ללא ספק העיר היפה ביותר
בארצנו הקטנטונת
בה נולדתי, גדלתי
וכנראה אשאר. |
