אַתָּה
הַמְּצִיאוּת הַבְּטוּחָה
הַמִּשְׁעֶנֶת הַיַּצִּיבָה,
שֶׁמְּאַפְשֶׁרֶת לִי לָעוּף
וְלִנְחוֹת נְחִיתָה רַכָּה.
הַחַיִּים לְךָ אֶתְגָּר,
חוֹשֵׁב עַל הַמָּחָר אַךְ,
מְחַיֵּךְ בַּהֲבָנָה
לְכָל תּוֹסֶפֶת "מַרְנִינָה".
אֲנִי
בִּימֵי הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁמֶשׁ
שֶׁפּוֹקְדִים אוֹתָנוּ לִפְרָקִים,
מוֹסִיפָה אֶת הַקֶּשֶׁת
עַל גְּוָנֶיהָ הַשּׁוֹנִים.
אוֹרֶגֶת חֲלוֹמוֹת,
מְזַמֶּנֶת שִׁנּוּיִים,
מַעֲבִירָה אֶת הַמִּשְׁקָל
לַצַּד הַמְּחֻיָּךְ שֶׁל הַחַיִּים.
אֲבָל,
אִם בְּאַחַד הַיָּמִים תִּתְעַיֵּף,
תַּגִּיד.
תָּמִיד נוּכַל קְצָת לְהִתְחַלֵּף.
|