שימי הוד / שירת הסירנה |
נישא על גלי זיכרונות
ההומים לחופי במחזורם.
חלקים בך חסרים נואשות
וחלקים זרים נוהרים לטרפד,
נסוגים להתחבר
ממהרים לחזור.
חיפשתי שקט בשירתך המכשפת
מנחשולייך
המאיצים במנעד קולך
לייסר מיתרים רוחשים.
אדוות המציאות הלוטפת
העירה בי מראות אחרים
וסימנה בחול את קרקע הווייתי.
הזמן המכושף שמעד
איבד אחיזתו בתו,
נאלמה סירנה במעמקים
ורגעו משברי גלים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|