כשחברה של עידו אמרה לו לדמיין שיש מסך גדול של רעל מסביבה,
הוא הבין שאולי משהו לא בסדר. זה לא שלעידו הייתה בעיה לדמיין
משהו כזה. להיפך, בתור חובב נלהב של מדע בדיוני, עידו בילה חלק
ניכר מזמנו במחשבה על ישויות של אנרגיה טהורה ועולמות כלואים
בתוך אקוואריום, כך שמסך של רעל מסביב לחברה שלו מזה חצי שנה
לא היווה אתגר גדול מדיי לדמיונו המפותח. אך המבט שבעיני נעמה
רמז לו שאולי אין זה אחד מהמשחקים שלהם. הכל התקדם כל כך חלק!
הם בדיוק צלחו את מחסום ששת החודשים, אותו משך זמן לא ברור שבו
עוברים את כל המכשולים הראשונים: דייט ראשון, דייט שני, זיון,
"אז, אנחנו כזה, בעצם ביחד עכשיו?", לפגוש את החברות שלה,
לנסות להסתיר את החברות שלו ממנה, ארוחה עם ההורים בערב שישי,
קונדום שנקרע, בדיקת הריון שלילית, בדיקת איידס, גם שלילית,
למרות שהריגוש הטמון במחלה סופנית לא חמק מעיניו של עידו,
גלולות, סקס טוב יותר, ואז כמובן, לפני כשבוע, אחרי שאמר לה
איך שהוא אוהב כל איבר בגוף שלה בפעם העשירית, אמר לה שהוא
אוהב גם אותה. מאז, הם היו בלתי מופרדים, עד שאתמול, שבת בבוקר
חמסינית, מהסוג שבו אתה קם באחת עשרה, מחפש את שאריות המוספים
של סוף השבוע, עידו פקח את עיניו בשביל לראות את נעמה עומדת
עירומה מולו. "דמיין שיש מסך של רעל, גז נוזלי שמקיף את כל
כולי, ואם תיגע בו תמות".

בתור סטודנט למדעי המחשב, עידו ידע את הערך הרב שבתכנון נכון
ומחשבה הגיונית לפתרון בעיות. עם הזמן וצורת החשיבה הנכונה,
פתרון מתאים יציג את עצמו, דרך פעולה תינקט והבעיה תיפתר. אך
הבעיה סירבה לפתור את עצמה.

עידו החליט ללכת לזונה. הוא נזכר בסיפוריו של חברו ליחידה על
מקום מופלא, בו אתה מרגיש מלך, בקונטרול מלא. הסיפורים שהיה
נוהג לספר לא ריגשו את עידו, שהדבר היחיד שחשב עליו באותו זמן
היה איך להוציא את ראשו מבין רגליה של חברתו דאז לזמן מספיק
בשביל להציע קצת יותר הדדיות ביחסים ביניהם. מחשבות על חדרים
מרופדי קטיפה, וסדינים של כותנה מצרית החלו לעלות בראשו. במקום
לחשוב על אלגוריתמים ולולאות, הוא חשב על שמני עיסוי ומילות
סוד. בדמיונו צפו ועלו כמו עשן של קטורת נשים ערטילאיות,
חוריות שחורות עין נוטפות מין, המוליכות אותו בין אולמות
מוארים בנרות משעווה אדומה, לחדרי חדרים בהם מתערבלים ונבחשים
בחייתיות טהורה. אך כאשר נכנס להיכל החטאים של הגשמת חלומותיו,
במקום ברוקדה עשירה ראה וילונות מרוטים, ובמקום הנשים הנשגבות
חזה - בדוסים עושים ביד לפני מסכים מהבהבים. המחשבה של לגמור
על זכוכית מרצדת, במקום לו קרא האיש בדלפק לאחר חקירותיו של
עידו "קפה אינטרנט", העלתה בו קבס.

עידו סגר את הדלת בשקט מאחוריו. נעמה כבר ישנה. בעודו צופה בה,
הוא הרגיש כאילו הוא רואה אותה בפעם הראשונה. שפתיים ורודות,
מפושקות מעט, שואבות אוויר לתוך חזה העולה ויורד בנשימה קצובה.
נקודות חן זעירות על גב צחור, השערות הבלתי נראות שעל ידיה,
ומעל להכל, כמו שברי אור לפני מסך מחשב, דוק עדין, סטריכנין
שקוף, המלפף את גופה. הוא נשכב במיטה, והרגיש איך המסך אופף
אותו, מכסה את כולו בענן נעים של יופי ירקרק.