אסנת אינציגר-אלון / צלילים |
נושקת לשקט שחולל
בדלתותיי, פותח פתח,
לצלילים הומים
כילדים צוחקים.
ואני שותקת מילים,
הומה לחנים,
כעדר צאן יורד מרכסים.
שמחת חיי הוגה
שירים לשורר בהם,
להנעים נפש למנגינה,
וכולי לבושה שירה
כצלילי מקהלה
מזמרת "הללויה".
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|