לימור שטרן / לקחת הכל |
את זה שלא נשאר כלום
את הרגע שחלף לי מול העיניים
ולא באמת הייתי שם
אבל המילים נותרו עומדות
בראש שלי.
הזמן עובר כל כך לאט
בעצם, לא נשאר כמעט בשביל מה להישאר
ואפשר בעצם לברוח
ניסיתי, והגיע הזמן לוותר.
לעזאזל.
לעזאזל עם הכל
אני מרגישה שבורה לרסיסים.
ומתחשק לי לצרוח בייאוש
שיביע את כל מה שהיה לי בפנים.
ואת זה שלקחת הכל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|