דנה פיינברג / אובדן |
מצאתי נחמה בזרועותיך
מצאתי נחמה בעיניך
כשהאדמה נפערה תחתינו
כשהאדמה נפערה תחתינו
לא נתת לה לתפוס אותי
לא נתת לה לבלוע נשמתי
כשהאדמה נפערה תחתינו
אבל עכשיו כשאתה לא כאן
היא נפתחת ופוצעת את רגליי
היא שואבת נשמתי לתהומות
עכשיו כשאתה לא כאן
ועכשיו כשאתה לא כאן
אני רוצה להיות שם במצולות
אני רוצה להיבלע ולא לשוב
עכשיו כשאתה לא כאן
הנה האדמה שקטה ללא נוע
ישנה שנת ישרים
עכשיו כשאנחנו לא כאן
היא יצאה לחפש אחרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|