|
אנחנו יורדים לרחוב
הבטון מריח מחורף
הוא דוחק בי למהר
אני מחייך אליו
אהובי ברחוב הקר
שיער בלונדיני יבש
אולי הוא נמהר
אבל ממש לא טיפש
דמותו החמימה זוהרת
אל מול קרירות הרחוב
והשמש מסתתרת
אני מושך אותו קרוב
הגיע הזמן לחזור
בוא אליי אהובי!
בוא בראיין!
בוא, כלב טוב! |
|
|
על אדן החלון
ישבתי
ועל ניסוח למכתב
התאבדות חשבתי.
חשבתי חשבתי, מה
כבר אכתוב,
חוץ משאני מקווה
שבעולם הבא יהיה
יותר טוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.