סביר להניח שראיתי אותך באחד הערבים, או הבקרים המוקדמים מאוד,
יושב לבדך לצד דלפק של בר חשוך.
אני וודאי החזקתי גיטרה, או מיקרופון, או לכל הפחות עט נובע.
אתה אחזת בוויסקי שלך, מקשקש מפעם לפעם בקוביות הקרח, כאילו
מודד הסתברויות.

כעבור זמן מה קמת והלכת. אולי נשרכה אחריך איזו בחורה מצחקקת,
או שבורה, מצפה שתציל אותה.
אתה ציפית לתנועה, לשינוי תפאורה, לניפוץ מיתוס מוכר כל כך.

אתה וודאי רצית שהיא תכתוב לך שירים,
אני וודאי רציתי מישהו שיקשיב.
בראשי עודני משרבטת קווים,
ראשך אולי מצייר קוים מקבילים -
משרטט פגישה שלא נתקיימה.


23.12.06