משורר מזדקן בשעת לילה
מנסה שוב כוחו בכתיבה
ידיו רועדות
הוא זוכר ביקורות
לעגו של קהל
כמו מזון מקולקל...
וארוך ואפל הוא הלילה
הוא זוכר את עצמו כמורה
עת נכנס לכיתה אותה פעם
היממוהו שריקות
ותשואות לועגות
ושירו על הקיר
עם ציור לוואי מסביר...
ושנתו נדדה כל הלילה
השנים כבר נתנו האותות בו
גם האש לא בוערת כמו פעם
השראה לא חוזרת
ריקה המחברת
לא עזרו ניסיונות
ועם כל רצונו...
משורר מזדקן בשעת לילה
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.