|
כנגד שוט שתיקתך
ההולם בי
אפרפר במילים.
מתוך כלוב השגרה
סוללת דרך לנתיבך הנאלם
דוחקת בידי צינתך
מנסה להיות לך
השמש עצמה.
אבל בשעריך חומות
עננים אפורים
וכמו יראת שמים
אתפלל לתוך הערפל
למשוך חסדך
ולהתעטף בו
כבהינומה. |
|
|
"תגידי, מה את
עושה אחרי
השבעה?"
(ץ סופית, "101
דברים שאסור
להגיד
בהלוויות") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.