|
רעש של שתיקה
אבל כולם בוכים
"איך זה קרה?"
הם לא מבינים
חברה נפרדת
בקול חנוק
הצידה הולכת
לקבל חיבוק
כמו פרח נקטפה
ולעולם לא תחזור
בשבריר של שנייה
נכבה האור
מתכסה בעפר
מעליה זרים
הלב נשבר
והיא במרומים
שם בבית העלמין
כשנושבת הרוח
מסרבים להאמין
שהפצע לעולם פתוח
כמו פרח נקטפה
ולעולם לא תחזור
בשבריר של שנייה
נכבה האור. |
|
|
נשבר לי מבנים.
אם הייתי אני
שקוראת את מה
שאני כותבת,
הייתי שואלת את
עצמי אם אני
דו-מינית.
גמבה, שגילתה
כבר ממזמן שכולם
מסביבה
דו-מיניים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.