אני מכבה את האור
וצורבת במוחי
את התמונה של החדר,
כדי שגם בעלטה
אוכל לנווט את דרכי.
גם מתוך אינסטינקט, אני מצליחה
למצוא את מקומי
ולהישכב על הקור המלוכלך של הבוקר
לעצום את העיניים, בתקווה
שלמעגלים שמספקים את האור בתוך הראש שלי
שולם חשבון החשמל.
[23.11.07, 5:26] |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.