קין
ובא יום שבו אתה מוצא
כי חוללה תומתך,
כהתה רגישותך
אבדה שעתך
ואתה נאחז בצפורניך
בסורגים בלתי נראים
ואינך יודע עוד אם ברצונך
להכנס או לצאת.
וסביבך כתמים חומים, סגולים
ושחורים
ואף על כותנתך
ועל עור פניך
וקצות אצבעותיך.
ושוב אינך בטוח
האם הזוהמה דבקה בך
או שמא אתה הוא שהפצת אותה
סביבך.
ואתה מילל,
גם כורע ברך
וחוזר מזדקף
אך משפיל ראשך וצועק,
כי ממצחך דם נגר.
ואתה מסיר ידיך מעל פניך
והאור מסנוור
ואתה עיוור גם חרש,
ואטום וסולד
למגע הרוח בכתפיך.
וזוחל קדימה
באין מטרה.
ואולי כן,
המחר.
תקון - קין
"הלא אם תיטיב - שאת
ואם לא תיטיב
לפתח חטאת רובץ
ואליך תשוקתו
ואתה תמשל בו"
אם תדבק ב-ה'
במרומך ובשאולך.
תשא משא
שנאתך העצמית
רוויית האשם
ותיטיב לעצמך ולזולתך -
תזכה להנשא
למדרגת אהבה
שאין כמותה לעונג
ולעומק נתינה וקבלה.
אם לא תיטיב -
חטאת מתאווה אליך
אורב לך בפתח
אבל עדין טמונה בך
היכולת למשול בו -
איזהו הגבור המושל
ביצרו.
ואם לא -
וגדול העוון מנשוא
ונידונת להיות נע ונד
והאדמה לא תוסף
תת כוחה לך -
זכור כי יושב אתה ממש
בארץ נוד קדמת גן עדן
הטוב כה נגיש ומסוגל אתה
להיפקח אליו בזה הרגע
ולבחור בו
בכל מאודך,
בענוה בהודיה.
בכל דרכיך דע את ה'
ובקש הנחייתו בשקיקה.
את השנוא עליך
אל תעשה לחברך
ולא לעצמך
ואהבת לרעך כמוך
ושמחת ושימחת
וישמחו בך
וישועת ה' כהרף עין
ועולם בחסד יבנה
והיית קנין ל-ה'
ונתקדשה שיבתך
לשמשו באהבה
כל ימי חייך
והפכת אזרח אמת
בממלכת הבורא,
אור וחום ימלאך
לזרוח לכל סובביך,
לשיר יחדיו
הללויה -
זמרת הכלים
השלובים
אדוות חדווה גואה
שבח והוקרה
לאל עושה פלא
לעולם ועד
ונתבשר בבשרנו
בבשורת המבשר
אמן |