ובזו המקלדת לחשתי מילות אהבה במסר מיידי.
ומול המסך הזלתי דמעה שענית לי, גם אני.
בגעגועי הקשבתי לשיר ששלחת, מתי תהיה לידי?
הודעה  קצרה לנייד שלחת, הנני.
ורק המחשב שמר את סודנו, אהבה אסורה.
כמהה למגע אך רק תמונתך על מסך כחלחל נותרה.
זיכרונות מתוקים ממפגש חטוף לא צרובים על דיסק.
רוצה כבר לחוש את ריח גופך את קולך כשאתה מתענג.
הודעה חדשה עתה נפתחה, נגמר סיפור אהבה.

לאט לאט אמחק הכול
את האתר שלך מהמועדפים, כשאתה עוד כל כך מועדף.
אמחק את שמך מאנשי הקשר בדואר האלקטרוני.
ואת ההודעות, איך אוכל למחוק? הן כל כך שימחוני.
את מספר הטלפון שלך מהנייד שלי, כדי שלא אתקשר.
ואת המספר השני... לא אחכה קצת, אולי תתקשר.
את הצילומים אחביא בתוך ספריות.
אזרוק את הדיסק ששמענו יחד כדי שאוכל לשחרר.
והזיכרונות? מה איתם?
האוכל לשלחם לסל המיחזור?

חורף 2007-2008