רן רוזן / סתיו |
לפני שבע עשרה שנים, בסתיו תל-אביבי, נפרדנו כך.
אהבתי הראשונה, אהבתי הראשונה.
הרוחות יישאו את המרחק.
לו רק נשארתי איתך, אהבתי הראשונה, אהבתי הראשונה.
כתבתי לך שאני אוהב אותך
ומאז לא יכולתי להגיד זאת לאחרת
כשנתת לי ללכת
לבי צנח אל השלכת
שנינו עברנו את המסע, אהבתי הראשונה, צעדנו דרך ארוכה.
כשמבטי התרוקן לעייפה עברה בעיני דמעה.
האם תכירי אותי אהובה ראשונה?
לפני 17 שנים...
סוף טוב לא יהיה כאן, אהבתי הראשונה,
לא לאהובך הראשון.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|