בלילה הוא נכנס למיטתו ועצם עיניו. הבטיח לעצמו כי השנה הוא
ימצא אהבה, אהבת אמת. זו תקופת החגים, תקופה בה סוגרים דלתות
ישנות ופותחים חדשות, ובה נהוג להבטיח, איש איש לעצמו, כי עד
שתקופה זו תחזור על עצמה, כל תשוקותינו וחלומותינו יתממשו.

הסוד - יותר נכון "הסוד" - הוא הדבר העכשווי ברצף האמונות
התפלות שעוזרות לו לקבל את חייו כפי שהם, וברוח התסיסה
הניו-אייג'ית הזו, ואף לאור שזו תקופת החגים, היה משוכנע שאם
יבטיח לעצמו ויחשוב חזק מספיק, החלום יהפוך למציאות.

מה הוא רצה? הוא רצה אהבה, אהבת אמת, את האהבה שכולם רוצים.
למה הוא רצה אותה? כי כולם רוצים אותה. למה כולם רוצים אותה?

הוא סיפר לי שבדמיונו, כשהוא שוכב ועיניו עצומות, היא שם,
ולמרות שאינו יכול לתאר את פניה, היא בכל זאת נפלאה. הם
משוחחים ומקשיבים זה לזו, לשטויות הכי כמוסות שיוצאות
מפיותיהם, ומפתחים כל רעיון מתפלסף לשיחה עמוקה. בוכים יחד על
הדברים הרעים וצוחקים על המצחיקים. הם שניים שהם בעצם אחד,
מחזקים אחד את השנייה וחיים את הכח האינסופי שבזוגיות.

הם יושבים מול הטלוויזיה ורואים סרט. ביחד, הם עושים זאת ביחד,
וזה מה שחשוב. הם לעולם לא לבד, וגם תמיד קצת אינדיווידואלים.
את הפופקורן הם אוכלים איש מיד אישתו ואת האצבעות המלוחות הם
מנקים, הוא לה והיא לו עם רמז עדין להבטחה מינית רוויה באהבה
מתוקה. בראשיהם חולפות מחשבות פרטיות, ובכל זאת הן זהות: "אני
האיש/ה המאושר/ת בעולם".

כשהם נשכבים לישון, הם מביטים שעה ארוכה בעיניו של השני,
חוקרים ומלטפים את פניו ואת שיערה. לאחר מכן נושקים ברכות
ומתערטלים, חשים בטחון מלא במערומיהם, ובכבוד מירבי מתחברים
וחודרים זה אל נפשה של זו עד שאביונותיהם נפגשות. לאחר מכן
ישנים, מחובקים ומחוזקים.

ובבוקר הם מתעוררים. ליום חדש. ושוב חלילה, כיום אתמול שלשום -
היא משאירה לו את שפתיה בין האדים על מראת חדר האמבטיה והוא
מחביא לה פתק עם מילים של אהבה בתיק.

וזה מה שהבטיח לעצמו שימצא השנה, כזו מן אהבה, אהבת אמת, כמו
שכולם רוצים. ובינתיים, עד שימצאה, הוא ימשיך לאונן במקלחת.