אנחנו צוחקות ולא כדי לחפות על הכאב
המוות שחרטנו בדם והרגשנו אותו כמעט לעולם
מתפוגג עכשיו אל תוך העשן
שמחליף צבעים, מדלל מחנקים.
להיאחז בחיים-
שלא להיות שוב תלושות
(כל-כך רחוקות).
ואת הזכרונות לשחרר, לדבר בלשון עבר
על העתיד לחלום כל הזמן,
ואת ההווה להציל.

כאבים מוצאים את נקודות התורפה של הזמן,
(אל תשאר מאחור)
סיכויים אוזלים מבין האצבעות והחיים עוברים
לידך
מחכים שתתעורר,
קוראים לך
לתפוס.
הגיטרה מייללת את תקתוק השעון
אתה כבר מכיר את הצליל
מכיר ומקלל, מקלל ומכיר,
(מקלקל.)

בעיניים שיכורות את מסתכלת במראה
אין בך אמת יפה
לכי תמצאי עכשיו המשך להתחלה.

תשמור לי בוקר
אל תקבור בצער
יש בי עוד כוח
והתקווה מביאה איתה גם פחד-
לאבד לפספס להכשל
להיתלש
והוא בכל מקום.

כל רגע מאבד את עצמו
ואת הזמן-
אני סומכת עליו,

שישוב

שלא יתן לי לרוץ בגשם הזה
עירומה.

שהחלום יחכה לי
שלא ישאיר אותי להיות-




אשליה;





25.11.2007