בליינד למון / משורר צללים |
בימים עברו
מינני שגריר.
עד כאן הכל שריר.
חסינותי לא עמדה לי
עת נדם עטו.
רק חורף ידעתי
מאז לכתו;
כנף חסותו
הייתה לי כסותי.
כשנפרשה, הופקרתי
לחסדי משוררי צללים
שעשו בי כבשלהם,
תפרו לי מילים.
חוקריי חשבוני
למי שאיני.
כל שבו הודיתי
מליבי בדיתי.
אך אין אמת
בזה הבשר,
בעיניים אלה
רק הבל קר
פושט ממאיר
כרדת סגריר
ושוב באה לי
חשכת השיר
וגבי, גבי אל הקיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|