לקום לחושך
ולחזור
בחושך לבית
שהוא לא ה
בית שלי
(באמת)

מעציב אותי


אני חנוקה מדמעות
כשבסך
ה
כ
ל אני מגלה
שהלאטה שלי
מסטארבקס
כבר קר

אנחנו חולקים
גרביים עבות,
שמיכת פוך
כחולה בלי
סדין
שקיות במבה
קורן דוגז
שקיות קטשופ
ובקבוקי מים,

בבקרים
אני מכינה
גם לך
סנדוויצ'ים
לעבודה

ובלילות
אני מחברת את ה
פלאפונים למטענים
בעוד שאתה
מחמם גם לי את הצד
במיטה

אתה נרדם רק
אם אתה מחבק לי
את הבטן

המחוות
הפשוטות
מחזיקות
אותנו
יחד

לא רגש

יש שירה שכותבים
רק כדי לזכור;

פעם היית
פורט לי על ה
לב
היום אלו רק
צלילים של
גיטרה


(בנסיעות בבוקר
אני תוהה
אם
שרכת סביב
כל גודל
הלב
רחב האמות שלך,
את מיתרי הגיטרה

פן תיפגע)

אתה לא אוהב לעשן כאן;

כשאתה מסטול
אתה

מרגיש

(כביכול) בצלילות
איך כל הצלילה הזאת
בים הכסף
מוציאה לך
כל טיפת אויר
מהריאות

סמים פותחים לך
את העיניים

וגם המים של
האוקיאנוסים
פה מסביב
מלוחים ו
צורבים

לפעמים כשאנחנו
מת-
קלחים יחד
אני מלטפת לך את
הפנים
מתחת לזרם

לרגע,
אפשר לראות
כמה אתה עצוב

תחבק אותי קצת

יש לי בכיסים
של ה
מעיל
עלים של שלכת

ובלב נותרו לי
רק הענפים

כמה אירוני שגם
באמריקה
אני מוצאת עצמי
יושבת באוטובוס
וכותבת
שירים


אני נובלת;

"Stop Requested"

8-9/12/2007