זוהמה בתוך מקדש נטוע טהרה מתעוררת לה בצהריי יום,
עדיין ממאנת להאמין, עדיין מבקשת סליחה על מאומה.
במבט קר כחייל בשדה מוקשים מסרבת למות,
גם דמעות של תקווה אינם זולגים מפניי.
אין קול שירכך...
היום קמתי לאהוב לא איחלתי מכאוב,
אני מודה לך במילותיי האחרונות שהצלתני אלוהיי,
אני מייחל לרצות ולנסות בחיי.
לא אשקוט לא אשן.
נפשי רוצה להביט בעיניך השחורות,
כי ללבי ישנה תפילה, לחיות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.