אם היה אפשר לגעת ביופי ולראותו, העולם היה אכזר יותר.

לו יכולתי לזעוק, נשמה אחת הייתה עונה.

אם היה אפשר לחוש בצליל, הייתי נודר נדרים.

לו הקשבתי לך, היית עונה בחמת חלילים.

אם הבנתי, למה זה שרדתי את הדרך?

אבוד, עומד מולך חסר אונים, כילד הכמהה לאהבת אמו,

היה לי לאב כשם שהיית, אל נא תשליכני לדרך שכוחת אל.

הושיע את אוהבייך, פן ינבלו בחשכת הלילה לבדם.

שמע את מילותינו מהדהדות חזרה מאהבתך.

שומע את מנגינתך מנצחת עלינו.

הנח לי להיות כלי מעשיך, הניחי לי לפסוע אליך.

האר באור אמת את הילת תהילתך, כשם שהארת את קודמינו.

אל נא תיתן לערפל לעוור את תוככי נשמתנו, כי חפץ לבנו לדמעות
מתוקות.

ברכי את שפתותינו בענווה ברך את כוונתנו באהבה, ובצל כנפיך
נבכה למען

אותם חסרי הדמעות.