New Stage - Go To Main Page

דניאל הררי
/
הנה באה השמש

בפינת הרחוב בשלולית קטנטנה
השתקפה בפני ישותך והזכירה לי
את שנשכח במהלך השנים.
כיצד היינו קופצות בעוז לתוך השלוליות
ובכלל לא חושבות על רטיבות ההשלכות.
וכשגדלנו, היינו חולפות על פני אנשים
שהיו שואלים אם קיימת בנינו קרבת דם,
על אף שפנינו כלל לא דומים.
ובהתגנבויותינו החטופות לחצר שכולה ארץ הדמיונות,
היינו מדמיינות על אבירים ונסיכות.
אך כשהערב ירד והקור גבר,
אז היינו מתכסות בשמיכה ישנה במחסן
ומקשיבות לג'ורג' שהבטיח ש:
Here comes the Sun.

מכונית שעברה ניערה את חזיוני,
ויותר לא ראיתי את דמותך סביבי.
ואומם רחוקים הימים של חברותנו,
שנקטעה ביד הזמן,
אך בלבי נשאר עוד שמץ געגוע.
וגם היום כשעצב כובש את הפנים
והקור את החוץ,
הילדה שבי עוד חוזרת למחסן
ומאמינה לג'ורג' שפעם הבטיח ש:
Here comes the Sun.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/1/08 22:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל הררי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה