אקדח לרקה ובחון את מבטה הקר
קולות של תחינה מהדהדים ספק נשמעים מי יסיר את עיניו
אחד והשני...
משחק יקר
אולי זה לטובה היה לי רטט בגוף כמעט והשתחרר לו צרור
ואת מאיימת בסכין לחתוך או לא לחתוך
לצמוח בגן שלך או להירתם לחלום
חסר סבלנות אני משחרר את הניצרה
את מסירה את המבט רק כדי לחדש את הנעיצה
לחדד את הקושי
ונעלמת אני מרגיש שאת כבר לא פה
אז... אני מקמץ אגרוף סוחט את ההדק
העולם התרוצץ וקרס בשנייה של טירוף מצביאים גדולים ידעו
להתמודד עם תוצאות ששינו את הסדר
וכל סוף הוא התחלה אחרת
רק בשביל לסחוט תגובה
אני בוכה ואת מנגבת דמעה תחת מבטך הקר
וממשיך להשתטות בצעד קדימה שניים אחורה
מהתל הולך ממך וחוזר.