מאבדים זמן
ממשיכים עם השניות
מתמכרים למחר
ונגמלים מהאתמול.
ומהו היום?
איך נוכל להגדיר אותו...
תשייך אותי לקבוצה
מייסדי העבר, מייסדי העתיד.
אין זה הכל אותו דבר?
כי היום או היום.
היום הוא המחר והיום הוא האתמול.
אוחז אני בשפיות מטורפת.
שוקע בתוך חוכמת-חיים בלתי מוסברת.
מתמקד על דבר שבעיני-כל חסר ערך.
האם אני משתייך לכולם?
גם למייסדי העבר, גם למייסדי העתיד.
או בכלל למייסדי ההווה?
האם אני יחיד במיני.
משתרע במחשבות על עצם-קיומי.
קיום שלא ניתן להחליט.
אם התקיימתי אז או היום.
הרי לבסוף כולנו מתקיימים על שניות.
שניות ארוכות ולפעמים, כן לפעמים, מייגעות.