בובה על חוט / כבר |
ועיניו נשטפות בתכולו של הים,
ושפתיה קרובות,
אך היא כבר לא שם.
ורגליו רודפות אחרי אותה אהבה,
הנותנת לו כוח, לא מותירה לו ברירה,
ולחייה סמוקות,
אך היא כבר לא מגיבה.
כמה נתן כבר, וכמה ייקח,
וכמה נעים לו מגע ידיה הרך,
ועיניה דומעות,
כי כבר אין לה כל כך.
והוא הולך והולך והחול כבר לבן,
ועיניו נשטפות שוב בתכולו של הים,
וידייה מושכות את גג העולם,
שקורס תחתיה,
וקובר אותה שם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|