הִיא רָצָה בַּמִּסְדְּרוֹן בִּשְׁעָטָה פְּרָאִית
רָצָה לְכִוּוּנִי בְּהַבָּעָה עִלָּאִית
אֶל מקוֹר הַשַּׁלְוָה, אֶל מקּוֹר הַחֹם
אֶל חזִי הַפּוֹעֵם מִשּ-ִמְחָה וְתֹם

הִיא רָצָה, כִּי מָחָר מִי יֵדַע אִם אָבוֹא
מִי יְקַבֵּל אֶת פָּנֶיהָ בַּמָּבוֹא?
הֵן לִי צִפְּתָה מִן הַבֹּקֶר
בְּחִפּוּש-ָהּ אַחַר הָאֹשֶׁר.

הִיא נֶאֱחֶזֶת בִּי כְּטוֹבַעַת בְּסִירַת קַשׁ
אֲשֶׁר זְרוֹעוֹת אַבִּיר אוֹתָהּ יַצִּיל מַמָּשׁ
לִמְשׁוֹת אוֹתָהּ מֵהַמְּצוּלוֹת יוּכַל
אֶל חוֹף מִבְטַחִים, יָבִיא אוֹתָהּ כִּמְקֻבָּל.

וְאָז, יָנוּחַ לִבָּהּ הַמְּפַרְפֵּר
חִיּוּךְ רָחָב עַל ש-ְפָתֶיהָ יִשְׁתַּחְרֵר.
אַבָּא, אוֹתְךָ אֲנִי צְרִיכָה
מִכָּאן, בְּש-ִמְחָה אֲנִי מַמְשִׁיכָה.