לכתוב שירה מודרנית זה
קל --
לא צריך פואנטה
לא צריך שיהיה
ממש
נושא;

כל
מה שצריך זה
לכתוב
שורות..
קצרות
כרפרופי אביב
ופה ושם, גם להרביץ אותה באיזו אחת קצת יותר ארוכה

ולמי ששואל את עצמו
מה הכלל לפיזור
המילים
בשורות, אז התשובה-היא
שזה =
ממש לא משנה. אקראיות היא
מילת המפתח אל

דאגה - חובבי
השירההמודרנית כבר
ימצאו לזה משמעות. ככל שהשיר יותר
סתום
מבולבל; חסר הגיון; חסרמשמעות
- כך ימצאו
לו משמעות יותר
עמוקה

ואותו עיקרון תופס לגבי חלוקה
לבתים -
-----------
שום קשר לכלום. אם
בא לכם לעבור בית תוך

כדי המשפט - עשו זאת. אדרבא,
זה אפילו רצוי. הרעיון הוא
שאף א
חד לא יוכל למצוא (!) חוקיות.
השפריצו חופשי סימני
פיסוק והקפ
ידו, לפסק ?!,, שלא לפי כללי.
הפיסוק זה מוסיף --
מסתורין,
מה עוד? השת

דלו לא לעשות שגיאות כתיב (למרות, שגם לאלו
ימצאו
חובבי השירא היקרים,
משמעות) פזרו

זעיר פה זעיר
שם דימויים ומטא
פורות - - - אך אל תוסיפו יותר
מדי דבש לעוגה, אם
אתם מבינים
למה
אני מתכוון

שימו לב לאפקט המדהים של שבי-רת המילה מטאפורות בבית

הקודם. בעצם, לפניהקודם כי
בינתיים כבר
עברנו,
כלהקת ציפורי נוד
עודבית

חוצמזה, פה ושם חברו כמה
מילים לכדי הלחם - אבל
אלתגזימוכיזהעלוללעצבןאתהקוראיםשעלוליםלאלקרואעדהסוף
שתפו בחוויותיכם האישיות. והפגינו רגשות
קיצוניים אני
למשל,

התכתבתי פעם עם מישהי שהיתה כותבת לי
אימיילים
בסגנון של עאלק-שירה
באיזשהו שלב, זה עורר בי חשק
להכניס לה
אגרוף-ישר-באמצע-הפנים,.

מה עוד? חרוזים - לא ממש מומלץ.
זה לא מודרני ובדרך כלל זה יוצא מאולץ (אלא
אם אתם
בקטע של שמאלץ) וזה פוגע
בעיקרון האקראיות;!

ועוד המלצה אחת:
השתמשו בבית "הראשון גם כבית האחרון.
זה כאילו יוצררר....
תחושה
של
סגירתמעגל

לכתוב שירה מודרנית זה
קל --
לא צריך פואנטה
לא צריך שיהיה
ממש
נושא;