חשוך לי כל כך הלילה, לא מצליחה להירדם.
מעבירה תמונות בחיי, יש לי בחילה וכאב בטן נוראי.

אני רואה שאני מחבקת את אבא שבא לבקר את אחי הגדול. הוא מעביר
לי 200 שקל ליד, אומר לי "גם את אביב, תמצאי לך תעסוקה, תתחילי
לעבוד". מנסה להגיד לו שאני מחפשת וששאלתי כבר במסעדה שעבדתי
בה בעבר, הוא קוטע אותי, מלגלג על מה שאני אומרת. אני מחבקת את
אבא, שואלת אם הכל בסדר, הוא עונה לי שכן, בקרירות, כזה הוא.
אני אומרת לו "אני אוהבת אותך אבא",תוך כדי שידיי עוטפות את
כירסו העגלגלה. הוא מהנהן עם ראשו ואחרי כמה שניות משיב "גם
אני",
מסתובב והולך. אבא בא רק כשיש איזו בעיה עם אחי הגדול. הוא בא
לבקר אותו, נוהג לזרוק לי כמה שקלים, בתור פידבק.
אבא חושב שהוא קונה אותי בכסף שלו ובכן, אני מעריכה זאת מאוד,
אך כספו לא בא עם אהבה.

מעולם לא גדלתי עם אבי, אישתו מחייכת ואומרת "די, מספיק, כל
סוף שבוע היית איתנו כשהיית קטנה".
אני לא זוכרת הרבה, רק שלימדת אותי לשחות, אבל כשאחותי הקטנה
נולדה, עזבת, הורדת את ידייך התומכות בי והנחת לי לטבוע.

 
 הצילו