עיבוד חדש לשיר שת'לחנתי מנזמן.
את המילים כתבתי בהשראת ביאליק, צ'רניחובסקי ואולסמארק ביחד.
מה כבר נשאר לבנאדם יותר.
רק לשבת על הברזל ולפנטז על הפינטוז לעור השמש
באור היה ריח.
הלחן בהשראת נוקטונו אחד משל שופיין הפולני אלמוניניו.

טוב לי כשאנחנו יחד,
את עושה לי קור-קו-מוטו,
יש לך יד כל כך ציוילית,
אך יה באבא זה טוב.

טוב לי כשאנחנו יחד,
את עושה לי זומבוראיה,
יש לך יד כל כך פוטנציאלית,
אך יא באבא זה טוב.
פזמון:
כשיושבים על הברזל,
בשוק הכרמל,
אני מרגיש אצלך,
חאלאווה לה-לה-לאי-לאי-לאי
את כל כך קונבנציונאלית,
יש לך בורזום יפה,
תני לי יד ונתבונן
ברינדיבורניה

טוב לי כשאנחנו יחד,
את עושה לי היפוטזה,
יש לך יד כל כך פרוטזה
אך יא באבא זה טוב.

טוב לי כשאנחנו יחד,
את עושה לי בורסימאיה,
יש לך יד כל כך פיקטיבית,
אך יא באבא זה טוב.
פזמון:

טוב לי כשאנחנו יחד,
את עושה לי לוגריטמוס,
יש לך יד כמו הארדונג,
אך יא באבא זה טוב.

טוב לי כשאנחנו יחד,
את עושה לי שור-מו-זן,
יש לך יד כל כך פסיבית,
אך יא באבא זה טוב.
פזמון