ישות נצחית / עדנה |
בוהקת באור נגוהות
כקרן שמש מבין ענני החורף
על פני שדות העמק הירוקים.
מרווחי ההכרה היו קצרים
כקנה חיית הפחד
שהסתרתי מתחת למיטתי
הלילות סערו בחלומותיהם.
עיני הילדים צחקו את משך הקיץ
לתוך שעון החול של שעת האהבה
המילים נרקמו לרישומי תנועה
על פני מתחם התבנית שהכזיב.
היתה בנו אהבה חרישית
קורי אור דקיקים ששכחנו לשמר
אחר כך בא המוות הגדול
לפאר חללים שלמים של שתיקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|