העיניים מזוגגות
הלב שבור לרסיסים
מבולבלת ואיני יודעת מה לעשות
לוקחת נשימה ארוכה.
ואפילו את החשק לבכות לקחת ממני
בלי רחם
תלשת את התקווה מתוכי
עשית אותי לאבודה.
החשק אבד לי
והתחושה נגמרה לי
הסופה לא נשכחה ממני
היא עוד לא המשיכה הלאה,
ובכל זאת הריקנות הזו
חונקת אותי,
בכל מעשה שעשיתי או אעשה
והתחושה הזאת שאין תחושה
מקננת בבטן הרכה,
כמו בעיטה לפנים.
ואפילו את החשק לבכות לקחת ממני
בלי רחם
עקרת כל רצון ממני
ואני עמדתי כך מולך
ובכיתי.
ללא דמעות, ללא קול,
שוב בלעתי הכול והמשכתי
לעבר חיי העגומים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.