קורל שטיין / באותה סירה |
שכבר מזמן הפך ישן נושן
ולפני זמן רב שאבד עליו הקלח
אך אני עדיין שבויה
במן תבנית כפויה
כנעל או כבגד,
והתבנית כאימום
שלא נותנת לשנות ולהשתנות
ואחרי הכל אני תוהה
אולי כולנו, בעצם, באותה הסירה
סירה דלה
במים דלוחים, מים עכורים
המחלחלים ומסתננים להם פנימה
ומעבירים בי חלחלה מבהילה
אני כמעט מרגישה כאילו
כלו כל הקיצין ואבד כל שביב של תקווה
נאכלת ונשרפת, בוערת
ממשיכה לתהות האם
אצא פעם מהאיור שבו אני חיה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|