בני: אתה בטוח בזה?
עודד: כן בוודאי, אני עושה את זה כל הזמן.
בני: ואיך סגנון אתה חושב יהיה הכי טוב?
עודד: כל אחד והסגנון שלו, תזרום באותו הרגע, תתחיל למשל עם
סגנון החתירה, תראה איך זה הולך לך, אם לא אז תחליף לסגנון חזה
או פרפר...
בני: טוב אני אנסה ... (בני נעמד על האדן ולוקח נשימה עמוקה
וקופץ)
אורן (כאן אני נכנס אל הבמה ופונה אל הקהל): תראו ילדים, בני
כרגע קפץ אל מותו מהגג של עזריאלי עם אמונה גדולה שברגע הקפיצה
הוא ינסה לשחות סגנון חתירה ובכך יעוף מעל שמי תל אביב. המסקנה
ילדים היא לא להאמין תמיד למה שעודד אומר.
לדעתי זו הדרך היחידה ללמד את הדור החדש שיפסיק לעשות את מה
שעודד אומר ולהתחיל להקשיב לקול הפנימי שלו. |
