[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אנטואן א. פלרי
/
ביום שחזרת

ביום ההוא שאת הגעת
הלב שלי פסק, כמעט
לא האמנתי שזו את
עד שנישקת אותי לאט.
שוב אני נזכר
ביום ההוא שכבר עבר,
אך טעם שפתייך עוד נשאר.
פעם את אהבת.

אני הולך, אני חוזר
אל הכאב המתגבר.
אני בוחר, אני נודר -
הפעם הלב לא ישבר.
מנסה להישאר רגוע
אך זה כוחו של געגוע,
מקווה שלא אחזור פגוע,
בסוף הכל עובר.

הסתכלי לי בעיניי,
אמרי האם חזרת אליי,
אולי זה יותר מדי,
אהבי אותי ודי.
מניח ראשי על חזך,
משכנע את לבך -
כל קיומי הוא בשבילך,
חזרי נא אל חיי.

משוטט ברחובות העיר,
את הכאב אני מסתיר,
הלוואי ויכולתי לכתוב לך שיר
אך את שפתי שכחתי ואיני מכיר.
נשכחתי בתוך היאוש,
שוב הלב חוזר נטוש,
לא כובש אלא כבוש.
כל דבר אותך מזכיר.

ביום ההוא שאת חזרת
הלב שלי פסק כמעט,
כבר ידעתי שזו את,
את לבי החיית לאט.
שוב מרגיש אותך אוהבת,
הישבעי שאת נשארת,
שרק איתי את מאושרת.
שוב אל לבי חדרת.

ביום שאת חזרת אליי
נשאתיך בזרועותיי,
הכנסתיך בדלת רגשותיי
אל לבי ומחשבותיי.
הניחי אוזנך על לבי עכשיו,
שמעי את קול פעימותיו -
כל ימיו אותך אהב.
חזרת שוב אל חיי.



מוקדש לאהבה הראשונה שלי,
שלימדה אותי שלב צריך להישבר
על מנת שיוכל להתחיל ולפעום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אני בועז רימר
אשר הביא אותה
בהפוכה, לא יהיו
לך בועזים אחרים
על פניי, ואם
כן- סבבה"




זוזו לסטרי
מתבדח עם הבוס
תוך ליקוק
סוליות נעליו


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/12/07 14:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנטואן א. פלרי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה