אלונוש גוטמן / זה משלנו |
אני בזרועותיה המסורבלות
מה יקרה כשתקיפי עצמך חומות?
צל אנוכי על הקיר, בן אדם שלפעמים אני כבר לא מכיר.
פונה לפה פונה לשם מכנה זאת חוויות,
חציתי ימים רוצה לחצות אותן יבשות.
צל אנוכי מעט חיוור, אולי מהיותי בעולם עיוור.
אני צועד עם חיוך, קשה לזהות עומק
אני צועד שפוך, מוותר על הבלטת חוזק.
צל אנוכי בעצם הוא ביישן, חטפתי אותו מאיזה סיפור ישן נושן.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|