[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענבר חרמון
/
היא יודעת

כשהיא הולכת ברחוב
היא מסתכלת לכל הכיוונים,
על כל האנשים,
רואה אותם כמו שהם.
כל אחד לבד,
חלקם יפים,
חלקם פחות
תמיד מתרוצצים.

כשהיא רואה אחד חמוד,
היא מיד מבקשת
בלבה, שהוא יהיה שלה.
שאין לו אף אחת אחרת
שהוא יאהב אותה.
כמובן שהיא יודעת
בדיוק מה הסיכויים
של אותה משאלת לב
שתתגשם.

וכמובן שהיא שומעת
את הטיפשות בבקשה
כזאת שקופה,
שהיא לא צריכה אותה בכלל.

ובשבילה זה גם ברור
שאין מצב, גם לא סיכוי
שהוא ירצה אותה.
כי היא כזאת משעממת,
כל כך רגילה.
כל כך בודדה.
מרגישה כה מנודה...

ולמרות שזה אסור,
שיודעים כבר בבירור,
היא מבקשת, מתפללת
שישב הוא לצדה,
יניח ידו על ידה,
יגיד שהיא יפה.

היא רק רוצה רומנטיקה,
למרות שיש לה כבר בשפע
היא רק רוצה מגע,
למרות שאין מחסור גם בו.

והיא יודעת,
היא שומעת,
את הצחוק של כל השאר.
היא יודעת,
היא פוגעת
בכל מי שמתקרב.
היא מתחננת,
מתפללת
שתפסיק כבר להיות
מין זונה כזאת.
מין ילדה כזאת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
במנהטן
שבניו יורק

כשקר - באמת קר

וכשחם - באמת חם


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/12/07 12:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבר חרמון

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה