מה עושים כשיושבים מול דף ריק?
ממוחשב, מתקפל, וירטואלי.
האצבעות הן מקשים והעיניים
דומעות אותיות.
כשבלעת משהו מקולקל,
והבטן לא מצליחה
לעכל את כל הרגשות.

אתה פותח מסמכים של פעם.
מצהיבים כבר שנים בתיקייה נידחת בכונן.
שחוקים מקריאה,
שחוקים מתסכול.
אתה שובר את הכלים ושובר
משפטים
ושואב השראה באינפוזיה
ישר מהווריד.
אולי
שמת יותר מדי תחבושות.
אטמת בפלסטרים אחד על השני.
הפצע סגור,
ואי אפשר להציף את המקלדת,
לדמם על הדף,
מטענים.

השם הוא זמני בהחלט. אני לא מצליחה לחשוב על אחד יותר טוב,
כרגע