דיתי רבנר / ערב שבת |
מתכנס בטעם איטי
כמציצת סוכריה של פעם,
מחליפה צבעים כמו חמה
פורשת לעבר אחר,
היה השחר מיוחד, מסקרן
הלבן היה מעורר -
קרבה שבת שותקת להרים
בשביל שמלה מתארך
מאופק עד לענן שקוף
נגרר בזהירות, לא החלטי.
שמים פורשים ממחטה
לצינון אבנים פולטות חם
רוח משיבה נפש עץ לעליו
נושפת קלילותה בשיחים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|