דובי חבובי / אהבה מעץ |
ומעביר על גשרך את אצבעות ליבי.
צווארך הארוך כפלקט בידיי,
כמו דף חלק לאייר תשוקותיי.
אני מלטף את גופך
ואת צוחקת קמעה,
משיבה בחיוך
ובנשיקה ענוגה.
בין דיאז לבמול
ולמשיכת מכחול,
כל אקורד צורם נשכח ונסלח,
בהרמוניה סוחפת שלעולם לא נקטעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|