לפעמים,
אתה לא שם לב לכלום מלבד למבט המטומטם הזה שיש לה בעיניים
כשאתה אומר משהו לא באמת מצחיק אבל היא מחייכת מכל הלב.
לבחורות יש נטייה לרצות אותך,
גם עכשיו.
לך תבין.

לפעמים,
אני עוצרת לרגע את המרתון האין סופי של המחשבות והרגשות שלי
ומפריחה בועת סבון גדולה לאוויר, ששואלת אותי כל פעם מחדש למה
גם אני, רציתי אותך.
למה נשארתי
למה לא וויתרת
למה לא שחררתי
למה ולמה ולמה ולמה
וכשהבועה מתפוצצת, אתה מנגב לי את הלחיים ואני כמעט מרגישה
שאנחנו נורמליים לגמרי.

לפעמים,
כשאתה נרדם ומסתבך עם השמיכה אני מתאמצת להתארך ולכסות את כפות
הרגליים הגדולות שלך שבורחות להן, עוטפת אותן בשלי ובנוצות
בציפוי צבעוני.
יש משהו נורא שמח בצבעים של קשת כשאתה קם בבוקר
חוץ מאדום.

לפעמים,
אני שואלת את עצמי כמה זמן תעמוד קערת הפופקורן הדביקה על
השולחן אחרי שאני אלך.
אני בטוח אלך מתישהו.
מעניין אם תהיה מסוגל בכלל להכיר בקיומה ולשטוף אותה.
אתה תשכב על הגב במיטה הגדולה מידי שלך ולשתי הכריות הדקות
משמאלך לא יהיה ריח של כלום.
אתה לא תוכל להתגעגע אליי.
אתה לא תוכל לנשום אותי עמוק.
אתה לא תוכל לזכור איך זה מרגיש.
אני לא אקבל יותר את ה-SMS הזה שיגיד לי שכשאתה עוצם עיניים,
אני כמעט לידך.
כמעט כמעט כמעט.

לפעמים,
אני שואלת את עצמי אם בכלל תגעגע אליי.
אם תלבש גופיות סבא בקיץ, כמו פעם והעור הבהיר שלך יבער תחת
השמש ויקבל גוון נעים .
מעניין מי תהיה זאת שתשכב על שמיכת הפיקה ותצחק שאתה נראה נהדר
כשתעשה פוזות מצחיקות. ובחורות יחייכו, קצת גם אליה.
מעניין אם תקנה לה תותים במכולת באמצע אלנבי.
וכמובן, חבילת סוכר.
מעניין אם מישהו ישים לב שאתה לא לובש פתאום ארוך.
מעניין אם מישהו ישאל אותך למה.
ומה בעצם קרה.
או אותה.
או אותי.

לפעמים,
אני מלטפת לך בעדינות את עצמות הלחיים הגבוהות שלך ומרגישה
כאילו פתאום אתה רזה נורא.
מעבירה יד על הזרועות שהתעייפו בזמן כל-כך קצר כשהמתח שכמעט
ונוגע במשקוף הדלת מעלה אבק.
משלבת אצבעות באצבעות הארוכות שלך, בכפות הידיים שאני לא יודעת
איך להיות יכולה לוותר על מגען.
וכשאתה לוחץ חזרה על שלי
אני כמעט ששוכחת
כמעט שלא מרגישה
את הפסים הארוכים
את הפצעים הפתוחים
את הכאב הזועק שלך.

לפעמים,
אני שמה בצד את הפעם הראשונה ששאלתי אותך איך זה התחיל.
את הפעם ההיא שבכיתי בהיסטריה מעל רצפה מלאה בדם בחדר האמבטיה
שלך.
כמה בוהק היה אז השיש, שזה שרף לי בעיניים.
כמה הבטחת לי שדי.
אני אומרת לעצמי שזה בסדר.
שזה יעבור
שאתה שתוותר על העונג הנוראי הזה.
שאני יותר חשובה לך.

אני לא יודעת איך לגמול אותך,
איך להיגמל ממך.

לפעמים,
אני רק רוצה שזה ייגמר
שניגמר
שתיגמר
שתפסיק.



13.12.07