רודף שמלות! רודף שמלות! רודף שמלות! הקולות הלכו וסגרו עליי.
ההד בבית דין של מעלה רק הוסיף לפחד ולקלסטרופוביה הגוברת.
יושב אני על כסא ענן. 'איך לא חשבו על פוף כזה באיקאה' אני
חושב לעצמי. הקהל היושב על ספסלי ענן היו מלאכי עו"ד. כל מיני
עו"ד שחטאו בחטא "צמא דם". גזר דינם היה לשבת על ספסלי הענן
בבית הדין של מעלה ולצפות במשפטיהן של הנשמות הטריות שזה עתה
הגיעו. עד קץ הימים.

כל מי שסיים את תפקידו בעולם הגופות היה מגיע לתחנת "היעד
הסופי". שם היו ממתינים סלקטורים לבנים. להיות סלקטור היה גזר
הדין של כל מיני נשמות שהיו ביורוקראטים קשים ולא נחמדים,
זעופי פנים. כאלה שעבדו למשל במשרד הפנים. הם לא היו שואלים אם
ארזת לבד ולא היה אכפת להם אם הבאת קצת לבן, אבל רק לבן. כל
תפקידם היה לוודא במחשב ה soul port שהגיע זמנך. אם יש טעות -
שולחים אותך חזרה. אם היית ממש רע אז שולחים אותך לגלגול עונש.
למשל להיות ילד רעב באפריקה, שמתקלח עם פיפי של פרה. אם היית
ממש טוב, צדיק כזה, שולחים אותך לגלגול בונוס. להיות למשל אייל
פלד, או סתם חתול בית שמן ומפונק. כוכב פורנו, שחקן או זמר
מפורסם, או סתם עשיר שמטייל בעולם.  ואם אתה משהו בין ממש טוב
לממש רע, או שכבר יש לך סחרחורות מרב גלגולים, שמים לך סרט על
היד, ברוך הבא לעולם הבא.

התחנה הראשונה היא "ענני המשפט". בענני המשפט יש המון המון
אולמות משפט. השופטים הם בני אדם לשעבר שנגזר דינם להיות
שופטים. הם חטאו בחטא הדילמות. כאלה שאף פעם לא ידעו להחליט.
לקחת אחריות. אלה שכשהם היו באים לקנות גלידה הם היו טועמים את
כל הטעמים ועוד בסוף שואלים את המוכרת "אז על מה את ממליצה".
להם יש תקווה. הם יכולים להפסיק לשפוט, אבל זה בתנאי. כל יום
הם צריכים ללכת לגלידרייה שבלובי ולבחור גלידה בלי להתלבט. בלי
לטעום לפני. רובם בד"כ לא מצליחים להירפא.

ואני יושב, מחכה לגזר הדין. נזכר ברונית, יעלי וורד, גלית,
מורן ועוד רבות וטובות...וגם פחות טובות, מנסה להתנחם. חווה
שוב את תחושת הכיבוש. בחורות יפיפיות עם פוזה מגלומנית, נראות
בלתי מושגות. אבל אחרי כמה שעות הן רוכבות עליי ומתחננות לעוד.
רגע אחד אתה רואה הר גבוה ורחוק, רגע אחר אתה עומד על הפסגה
שלו ורואה את הנוף מלמעלה.  נזכר  בזיונים בשירותים, בחיוכים
מאחורי הגב של החבר, בפנים שלהן כשהן שיכורות. מגניבות מבט על
הבר. ממי, ברגע שהסתכלת נחרץ גורלך. אפילו שהיום במקרה לבשת
מכנס ולא שמלה.  

אז השופט מסתכל עליי. 'יש לך משהו להגיד'? הוא שואל בחוסר חשק.
הוא בטח רואה גלידה כשהוא מסתכל עליי. מה עם נסיבות מקלות? אני
שואל. אילו נסיבות הוא מרים גבה? ריר נוזל לו מצד ימין. 'את
רוב הנשים סיפקתי' אני עונה בקול חלוש, בקושי מאמין שזה יעזור.
הוא כבר רוצה לסגור את התיק, הגלידה מחכה.  טוב! הוא ממהר. אני
אתן לך לבחור מבין שלושה עונשים: אחד - לעבוד בתור מנקה
שירותים באחוזה של יו הפנר. השני - להיות רוח קונדום. האחרון -
עונש קצר אבל ממש לא נעים: לחזור בגלגול בתור טמפון XXL .

מה הייתם בוחרים? אני בחרתי את השני. תפקידי פשוט להפחית הנאה
בסקס. אני עובד בדר"כ עם זוגות נשואים. סתם כי אני עצלן ושם
יותר קל לי לעמוד ביעדים. אני יכול להיות קונדום "צבע"- לגרום
לבחורה לדרוש את כיבוי האור (גברים אל תסכימו!! זה כמו לאכול
בעיניים עצומות). להיות קונדום "רגישות מקסימאלית" אני גורם
לגבר לגמור מהר, ועוד להירדם אחרי. רעשים מביכים, צורך של
הבחורה דווקא עכשיו בשיחה, בעיות אימפוטנציה, או סתם אמא
שקוראת לך באמצע, הכול זה אני.

בסוף כל יום אני יורד לבר מינן השכונתי, מבקש מהבר-רוח שימזוג
לי שליש אויר בטעם גולדסטאר. כול הרוחות בבר צוחקות על הצורה
שלי. העבודה שלי גם כן מבאסת. קולטים? אני מקבל בונוסים לפי
כמה שאני מצליח לבאס את הסקס. והתנאים, לא ממש רעים. אם הצלחתי
למשל לגרום לבני הזוג להפסיק באמצע, נותנים לי להיות קונדום
בטעמים.