ישות נצחית / קרני שמש |
עוד לא אמרתי מאום
רק הרעד שותק אדוותיו
מבין פרפור כנפי הציפורים.
הים הגדול מתעטף בשמיו
באפור כחלחל של עננים
עצי החורש הנטועים
נרקמים אל עפר הארץ.
הכתמים השחורים
של חוסר הכרה
מרשתים את העולם הסובב
אני מנסה לראות דרכם את אור הכוכבים.
דמעות שזלגו מעיניי לעת ערב
עצרו את מפתני קולי
מלבוא אלי שחר
הכאב הזה גדול מדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|