דרור בלומברג / אוננות |
א ו נ נ ו ת
(סליחה על הבוטות)
אבל אצלי, באמת,
זה עסק יומיומי
לאונן, לשפוך את
מילותיי לשווא
להשחית את זרעיי
את רעיונותיי
את חלומותיי
את זיכרונותיי
לרוקן עצמי מרגש
לשווא ושוב לשווא
הלוא יש חיים בחוץ
ויש לי משפחה
אז למה שואל
הקול שבתוכי
בשביל מה אתה
מאונן את עצמך
עם מילותייך לשווא?
ועונה בי קולי האחר
כי כל הזרם הזה
המעיין המתגבר,
השפיכה
היא
בשביל לקבל תגובה
אחת
מילה חמה אחת
ממכם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|