פוקחת את עיניי
חושבת עלייך.
שוטפת פניי, מברישה שערותיי,
מתפללת אלייך.

נמאס מהדמעות
כי גורלי הוא לא מר!
אך הדמעות רק חונקות,
ממיתות כל איבר.

אני לא זקוקה לרחמים,
רק לברך עליה אוכל לבכות.
מלווה בליטוף, חמים ונעים
ללא שאלות מיותרות.

אני כותבת את השיר הזה
חושבת עלייך.
עליי - כבר מזמן לא חושבת,
רק על יופי פנייך.
על מגע ידייך,
המלטפת, המנחמת,
על חום החיבוק שלך,
על עיניך המהפנטת.

והדמעות עם החול,
ששורפות לי בגופי,
כבר שרפו את הכל;
רק לא את לבי.


21.5.07