בתנועה איטית
אוספים את הפירורים
מניחים בצד
את המנות הגדולות
אלו שלא, נוכל לאכול
אלו שלא יהיו שלנו
שוטפים את העיניים
מנגבים את הפנים
במראה
הכל נראה אמיתי עד דמיון
את יפה
אני שתוי
בסוף בוודאי
נרקוד וניפול
מהחלונות, יוכלו לראות אותנו
צפים על פני הרצפה
מושיטים יד, מחכים לעזרה
הפירורים יתנו לנו כוח
לימים ספורים
הבדידות, תונצח מכל פינה
ואת יפה
אני שתוי
זה משתלב בנוף
המנות הגדולות נחטפות
המנות הקטנות, נשארות אחרונות
אוהבים את הזמן
את התנועה השלווה
משתלבים בציורים
לעיתים, אפשר לדמיין אותנו
מתוך השלם
לעיתים, נופלים ממנו
מנסים להבין
איפה אנחנו, איפה הדלת
מזדחלים באיטיות
אלו הפירורים
לאהוב, בלי תנועה אמיתית
לדבר בלי להגיד
אחר כך, כותבים את מה שיש
את יפה
אני שתוי
זה אבסורד, אי אפשר למנוע אותו
גם אם נתחיל ללכת לאחור
בלי לפחד, בלי ליפול
המנות הגדולות, הן לא שלנו
הפירורים, יישארו איתנו
בסוף נהיה שבעים
הגוף יצמח, העיניים ייפקחו
תהיה תנועה |
