עופר מיכאלי / שיר בשדה תעופה |
מתפצלים מאחד
מלמעלה אורות השכמה
מלמטה חופשה רחוקה.
כמה קווי זמן
מתפצלים מאחד
געגוע מתוק
צלילו העמום של הצחוק.
והוא כאן ניצב;
ונוכח וקיים
מתנשא מהצד
על קווי הזמן,
כמו לא שייך למכלול האינסוף
כמו מכתיב לעצמו את קצב התוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|